חרדה: זיהוי ומידע כללי

מהי חרדה?

מאוד טבעי להיות חרדים בתקופות מתוחות ובמצבי חיים שונים (מעבר דירה, תקופת מבחנים, בעת בדיקות רפואיות) אולם כאשר אנו חווים זאת בצורה ממושכת ולעיתים תכופות, באופן שפוגע באורח החיים היומיומי, יתכן ומדובר בהפרעת חרדה. הפרעות חרדה הינן חלק ממשפחה של הפרעות נפשיות המתבטאות ברמה גבוהה של עוררות נפשית וגופנית תחושה של פחד שמקורו אינו ידוע או שאינו תואם לאיום הקיים במציאות. לפחד תפקיד אבולוציוני חשוב שכן הוא מסייע לנו לזהות סכנה ומפעיל מערכות פסיכולוגיות ופיזיולוגית שמסייעות לנו לשרוד ע"י הפעלת מנגנון "הילחם וברח". במצב של הפרעת חרדה יש הפעלה מתמשכת של מנגנון זה לאור חוויה של איום גם כאשר הוא אינו קיים במציאות. ההערכה היא כי 18% מהאוכלוסיה מתמודדים עם הפרעות מסוג זה ואלו הם ההפרעות השכיחות ביותר.

אילו סוגי חרדה קיימים?

קיימים מגוון סוגים של הפרעות חרדה, והנפוצים שבהם:

הפרעת חרדה כללית – בין 5% ל8% מהאוכלוסיה חווים באופן עקבי וממושך דאגות לא רציונליות בתחומים שונים בחייהם, לרוב מצפים לגרוע מכל בסיטואציות חיים שונות, ומתקשים לשלוט ולנהל דאגות.

התקפי פאניקה - למעלה מ־25% מהאוכלוסייה יחווהתקף פאניקה (לפחות פעם אחת בחייהם), המאופייןבתחושה של חרדה פתאומית, מלווה במגוון תסמינים גופניים כמו דופק מהיר, רעד, הזעת־יתר, סחרחורת, הבזקי־חום, תחושת העדר שליטה, ניתוק מהמציאות, פחד למות או להשתגע. התקף הפאניקה חולף מעצמו לרוב לאחר מספר דקות, אך עשויה להתפתח חרדה מפני הישנות ההתקף.

פוביה - פחד ניכר וקיצוני המופיע מחשיפה לחשיפה לאוביקטים או לסיטואציות ספציפיות, או למחשבות אודותיהם. פוביות נפוצות הן לכלבים, נחשים, הימצאות בגובה, במקומות סגורים/פתוחים, דם, מחטים, שהות במטוס או מעלית ועוד. שכיחות פוביה בקרב נשים (14%) גבוהה יותר מהשכיחות בקרב גברים (8%).

חרדת בריאות - בין 3% ל8% חווים חווים חרדה בריאות, חרדה המאופיינת בעיסוק מופרז של אדם בבריאותו ובחשש ממחלות. לעיתים נובעת מתחושות ושינויים גופניים שהאדם מאתר אצלו או ולעיתים ללא סיבה.

חרדה ובריאות

לחרדה קשר גבוה עם סימפטומים דיכאוניים, ופעמים רבות אנשים עם חרדה חווים גם ירידה במצב רוח ותחושת עצבות וייאוש. כמו כן, מחקרים מצביעים כי למצבי חרדה לא מטופלים עלולה להיות השפעה על הבריאות הפיזית על רקע שינויים פיזיולוגיים שמתחוללים בגוף בעת חרדה (למשל החלשה של מערכת החיסון) והשפעה של החרדה על התנהגות בריאות (למשל ניסיון לשכך את החרדה באמצעות עישון, תזונה לא בריאה ועוד). כמו כן, נמצא קשר בין חרדות להתפתחות והרעה של מחלות כרוניות כמו מיגרנה, מעי רגיש, מחלות לב, לחץ דם גבוה ועוד. חשוב לטפל בחרדה על מנת להיטיב עם איכות החיים והבריאות.

איך מטפלים בחרדה?

ראשית, רצוי להגיע להערכה מקצועית אצל רופא המשפחה, ולשלול מחלות שיכולות להיות להן ביטויים גופניים דומים לחרדה. במידה ובעיה רפואית נשללה, מומלץ לפנות להערכה וייעוץ פסיכולוגי.

קיימות מספר שיטות טיפול להתמודדות עם חרדה, ביניהן טיפול קוגניטיבי־התנהגותי (CBT), שהוכח כיעיל מאוד. טיפול זה כולל למידת מיומנויות שמסייעות בזיהוי ושינוי הרגלי החשיבה וההתנהגות המייצרים ומשמרים חרדה. בנוסף, הטיפול משלב טכניקות פסיכו-פיזולוגיות, המכוונות להפחתת הלחץ והחרדה הגופנית (ע"י למשל הרפיה, דמיון מודרך, מיינדפולנס, היפנוזה וביופידבק). בחלק מהמקרים, מומלץ להתייעץ עם רופא משפחה או פסיכיאטר לגבי שילוב של טיפול תרופתי נוגד חרדה. בכל מקרה, על מנת להתמודד עם חרדה, מומלץ לקיים שגרת חיים המערבת תזונה מאוזנת, פעילת גופנית סדירה, פעילות משמעותית בשעות הפנאי וקשר עם אחרים.